נגישות

keyboard_navניווט בעזרת מקלדת


black_white

גווני שחור - לבן

color_reverse

צבעוניות הפוכה

readable_content

גופן קריא


font_big

גופן ענק

font_normal

גופן גדול

font_small

גופן רגיל (דיפולט)


סמן לבן גדול

סמן שחור גדול

הדגשת כותרות


reset_accessabilityביטול הנגישות


לקויות - מאפייני הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים

חזרה לארכיון כתבות

מאפייני קשב וריכוז ילדים

מופעי הפרעת קשב לאורך הרצף הגילאי ד"ר איריס מנור

א. טרום לידה - קיימים נתונים המעידים על שלילדים עם לקויות קשב היו תנועות עובר רבות מהממוצע. כן נמצא כי כ25% מלקויי הקשב נולדים במשקל לידה שמחוץ לטווח הנורמה, קרי פגים או לחלופין במשקל מעל 3.900 ק"ג.

ב. הגיל הרך (עד גיל 4) - בגילים אלה ניכרים תסמינים של רגישות יתר לכמות הגירויים ולעָצְמתם, נצפות התנהגויות של חוסר שקט, התרגלות אטית למחזור השינה; התפתחות מוטורית מהירה לצד התפתחות אטית של שפה דבּורה, ומנגד, מרגע שילדים אלה מתחילים לדבר ניכרת דברנות רבה ומופרזת; פער בהתפתחות בין הדיבור להבנה; שימוש עשיר בעולם דמיוני; בעיות הירדמות ורגישות חושית (אור, קול, מגע, ריח).

ג. גיל טרום בית הספר (6-4) - בטווח גילים זה הילדים נפגשים עם מסגרת חינוכית. חלק מהמאפיינים בגיל המוקדם נמשכים, כמו דברנות, פעלתנות, רגישות חושית ודמיון. לעתים תופענה בגיל זה חרדות בעקבות עולם הדמיון המתפתח, לעתים יופיע פער בין התפתחות במוטוריקה גסה ובין התפתחות המוטוריקה העדינה, הרטבת לילה עד גיל מאוחר, גמגום, קושי לשבת בריכוז יותר משמונה דקות, קושי להיפרד מההורים בכניסה לגן, בעיות חברתיות ואלימות.

ד. גיל הילדות וההתבגרות (21-6) - בגיל זה שכיחים מאפיינים המגדירים את ההפרעה, כגון מוסחּות, קשיי ריכוז, חוסר סדר וקשיי התארגנות. הילד ייראה כלא מקשיב, ולעתים תופענה גם תופעות אימפולסיביות והיפראקטיביות, וכן ילדותיות, דברנות, תנועתיות, פער בין יכולות לימוד ובין רמת ביצועים בפועל; ולעתים גם בעיות משמעת למיניהן. ראוי להדגיש יסוד מהותי נוסף המאפיין שלב זה והוא התפתחות הורמונלית, הגורמת למתח נוסף בגוף המתבגר השואף לפורקן. זהו מתח חדש, שלא הוכר לפני כן, ואשר יכול לעתים לחפש אפיקים חריגים להתפרקותו. הוא עלול להוביל לתגובות חריפות, להתפרצויות זעם ואף לשבירת גבולות ההתנהגות המוסכמת.
שני השיאים העיקריים של מאפייני ההפרעות נראים (בגיל 13-12) תחילת חטיבת הביניים (ובגיל 17-16 )אמצע התיכון(. אחד מגורמי המפתח ביעילות הטיפול הוא חשיבות הזיהוי המוקדם של ההפרעה.

בגיל ההתבגרות הלמידה נעשית מורכבת יותר ודורשת שימוש טוב יותר בפרטים ועמידה בלוחות זמנים. לפיכך הנער מתקשה להסוות את הקושי ּבַקשב עצמו. כמו כן אצל מתבגר הסובל מהפרעת קשב אשר לא טופלה ניכר מרכיב הפגיעה הפסיכולוגית בעָצְמה שאינה פחותה מזו של המרכיב האורגני ואף עולה עליה.

אפשר לומר שבשלב זה כבר חלה התגבשות האישיות סביב גרעין הפגיעה בתפקודים השונים ובתגובה של כוחות שונים באישיות לפגיעה זו, בהם נוקשות וחוסר הערכה לחשיבות הלימודים או ליכולת העצמית ללמוד. בתוך כך מתרחשת הפניה של כוחות אל התחום החברתי, כתחליף, העתקת הזעם והשנאה העצמית אל החברה ככלל באמצעות מעשי עבריינות, ועוד.
סכנה נוספת היא ניסיון לשכך את המצוקה על ידי 'ריפוי עצמי' באמצעות אלכוהול או סמים.
בנער שמעולם לא טופל, ניכרים כבר בשלב זה פגיעה בדימוי העצמי, פערים לימודיים ופגיעה במוטיבציה, עד כדי אפשרות לנשירה חלקית או מלאה מהמסגרת הלימודית. מתבגר המטופל מאז ילדותו מודע להפרעת הקשב ויודע את משמעותה - מה שמאפשר לו להתמודד בצורה טובה ובשלה יותר.

להמשך קריאה בנושא אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים לחצו כאן >>
*התכנים המתפרסמים הינם באחריות הכותבים בלבד ואין לראות בתוכן ו/או בקישורים כהמלצה של בית אקשטיין.