נגישות

keyboard_navניווט בעזרת מקלדת


black_white

גווני שחור - לבן

color_reverse

צבעוניות הפוכה

readable_content

גופן קריא


font_big

גופן ענק

font_normal

גופן גדול

font_small

גופן רגיל (דיפולט)


סמן לבן גדול

סמן שחור גדול

הדגשת כותרות


reset_accessabilityביטול הנגישות


לקויות - מוגבלות שיכלית התפתחותית - הורים למתבגרים

חזרה לארכיון כתבות

לקויות - מוגבלות שיכלית התפתחותית - הורים למתבגרים

מקור: www.pigur.co.il

שלב סיום בית הספר המוכר בספרות במושג "שלב מעבר", מהווה צומת התפתחותית חשובה המסמנת התחלה של חיים עצמאיים.
להורים לבוגרים צעירים עם נכויות התפתחותיות תקופה זו כרוכה בתחושת דחק גוברת ובחרדות שמקורן בצורך לבחון שאלות הנוגעות לעתיד ילדיהם (Wehman, 1992).

אנשים עם נכויות התפתחותיות אינם עוברים את ציוני הדרך ההתפתחותיים בזמנים המצופים ונעדרים מחייהם טכסי בגרות המסמלים אוטונומיה ויציאה לעצמאות ומכאן, שההורים מתקשים בראיה עתידית של ילדיהם בתפקיד בוגרים וקיימת תחושת אי וודאות לגבי עתידם (Krot & Green, 1993).

המונח "מעבר" (Transition) משמש בעלי מקצוע מתחום מדעי ההתנהגות לתיאור מחזוריות בחיי האדם, שינוי מסגרות חיים ושינוי בסגנונות החיים.
זהו שלב משמעותי בחיים ומסמל מעבר לחיי בגרות וכרוך בחרדות ומתחים לא רק לבעלי ליקויים התפתחותיים.
במחקרים נמצא כי בין 50% ל- 75% מהאנשים עם נכות התפתחותית אינם מצליחים לעבור שלב זה בהצלחה ונותרים בלתי מועסקים וללא סידור מגורים עצמאי בקהילה.

על פי הנורמות התרבותיות המקובלות אמורים הורים לגלות מעורבות הולכת ופוחתת בחיי היום יום של ילדיהם , אולם המציאות מכתיבה צורך במעורבות של סינגור ופיקוח מצדם כשהשירותים אינם מספקים או מתאימים.
טרדות האופייניות להורים בשלב זה מתמקדות בנושאים כמו: חוסר ההמשכיות של שירותים, העדר שירותים מתאימים לבוגרים בקהילה, קושי בהשגת מידע אודות משאבים זמינים ואי ודאות לגבי המשכיות הטיפול בילדיהם לאחר מותם.

טורין, יבנוף וירוין (1992) דרגו 6 דילמות שהועלו על ידי ההורים לפי סדר חשיבותם:

  1. רצונם של ההורים לאפשר לילדיהם הזדמנויות לעצמאות ובה בעת להבטיח צורכיהם בתחום בריאות וביטחון.
  2. רצונם של ההורים בקיום חיים נבדלים מילדיהם יחד עם אפשרות להבטיח עבורם חיים טובים ומספקים.
  3. שאיפתם של ההורים ביציבות ויכולת ניבוי בחיי המשפחה, לעומת הצורך להתמודד עם הצרכים המשתנים של הבוגרים הצעירים.
  4. רצון ההורים ליצור לילדיהם חיי חברה נפרדים ויחד עם זאת לגלות פחות מעורבות בחייהם.
  5. רצונם של ההורים למנוע מצבי אי נוחות בתהליך הלמידה של ילדיהם ומצד שני נטייתם לפעול למענם.
  6. רצון ההורים לאפשר לילדיהם מקסימום גדילה והתפתחות ומצד שני לקבלם כפי שהם.

יצירת תא משפחתי בצל מוגבלות שיכלית

הספרות המקצועית מצביעה באופן עקבי על חיוניות מעורבותם של הורים לצעירים נכויות התפתחותיות בתקופת המעבר. 
הגישה הרווחת כיום רואה במשפחה גורם בעל חשיבות בקידום העצמאות. 
חוק השיקום מדגיש את חלקה של המשפחה כשותפה מלאה בתהליך ויש כאלו הרואים בהורים גורם מרכזי ומוביל בתהליך שעליו האחריות לקבל החלטות. 
מעורבות פעילה של ההורים מהווה מוקד מרכזי בתכנון ויישום תכניות מעבר. ההורים הם אלו שמכירים את ילדיהם ויכולים לספק את המידע הנדרש.

המילה "מעבר" מוחלפת לעיתים במושג "תעסוקה" או תעסוקה נתמכת היכולת להשתלב בתעסוקה תורמת לתחושת ההצלחה וחיזוק הערך העצמי ומכאן חשיבותה. 
הורים נוטים להתלבט בין שילוב בתעסוקה מוגנת לתעסוקה בשוק החופשי ומתברר כי בנושא זה קיימת הסתייגות מעיקרון הנורמליזציה. 
ההורים חוששים מהפרת האיזון באורח החיים שהושג בעמל רב.

יעניין אתכם : אבחון ליקוי למידה אצל ילדים  | יעניים אתכם : הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים