מודל איכות חיים

תפישת איכות החיים התפתחה ונחקרה במהלך ארבעת העשורים האחרונים, והפכה בשנים האחרונות לכלי יישומי המכוון את מתן הטיפול והשירות לאנשים עם צרכים מיוחדים. תפישת איכות החיים מבוססת על צרכיו של הפרט בסביבתו החברתית הקרובה והרחבה. בעקבות עבודות מחקר רבות שנערכו בארה”ב ובעולם פותח מודל עבודה המבוסס על תפישת איכות חיים ומיפוי התמיכות האישיות שלהן נזקק אדם עם צרכים מיוחדים בסביבתו הטבעית. מודל זה מהווה את הבסיס לבניית תוכנית תמיכה אישית לכל אדם, תוך מיפוי צרכיו, ניהול המשאבים העומדים לרשותו או לרשות הארגון שמספק לו את השירות, ותוך התחשבות במדיניות ממשלתית וזכויותיו החוקיות. מידת השפעתו של מודל זה, כאשר הוא מיושם ביעילות, על קידום ושיפור איכות החיים של האדם הוכחה כגבוהה ועקבית.

מודל זה נבחר על ידי בית אקשטיין כמודל המקצועי המוביל את פעילות הארגון בכל הקשור למתן שירות לכל לקוחותיו ולדרך התנהלות המסגרות השונות שלו.

משמעות תפישת איכות החיים מאפשרת לנו לפתח דפוסי חשיבה חדשים כלפי אנשים עם מוגבלות, לקרבם אל הזרם המרכזי בחברה, לאפשר להם להגשים את חלומותיהם האישיים ולקדם את רווחתם. החידוש הרעיוני שמביאה תפישה זו היא בכך שנקודת המוצא היא ההתמודדות עם התמיכות הנדרשות לאדם על מנת לחיות חיים משמעותיים ומלאים, בניגוד לגישה הקודמת שהתבססה על תפקודיו והיכולות המוגבלות שלו. בנוסף, התפישה נותנת משקל רב לתפישה הסובייקטיבית של האדם את חייו ואת סביבתו ושמה דגש על מידת שביעות רצונו האישית כמדד להצלחת תכניות הטיפול, השיקום והחינוך שלו.

בתפישה איכות החיים מקפידים לברר במקביל:מה טוב לאדם?

מה טוב בשביל האדם?
האם וכיצד ניתן לשפר את איכות החיים?

כאשר אנו מדברים על איכות חיים אנו מתייחסים לשמונה תחומי חיים עיקריים המרכיבים את חיינו:

  1. רווחה רגשית
  2. יחסים בין אישיים
  3. רווחה חומרית
  4. התפתחות אישית
  5. רווחה פיזית
  6. הכוונה עצמית
  7. הכלה חברתית
  8. זכויות

תחומים אלו נקבעו בעקבות עבודות מחקר רבות שבחנו את תקיפותם ואת מידת האוניברסאליות שלהם בהתייחסות למשתנים שונים כגון, תרבות, מין, דת, גיאוגרפיה, מעמד כלכלי וכדומה. התחומים הינם קבועים, אולם קיימים הבדלים בחשיבות של כל תחום בין אוכלוסיות עם מאפיינים שונים, תרבויות שונות, ובין פרטים שונים.

מדידת איכות החיים:

בבואנו למדוד איכות חיים, עלינו להשתמש במרכיבים מדידים וכמותיים ככל האפשר, המבטאים את מצבו האובייקטיבי – כפי שמוערך ונמדד על ידי אנשים הקרובים ומכירים את האדם, מצד אחד, ובמרכיבים המבטאים באופן מהימן את תפישתו הסובייקטיבית – נקודת מבטו האישית, מצד שני. שני ההיבטים הכרחיים למדידה שלמה. לאחרונה פותחו, ותוקפו באופן מחקרי, כלי מדידה פשוטים ונגישים המאפשרים קבלת הערכה מהימנה של רמת איכות החיים והרווחה האישית של האדם עם המוגבלות.


בבית אקשטיין נעשה שימוש נרחב בכלי מדידה אלו ובאחרים על מנת לכוון ולדייק בהתאמת התוכניות האישיות למגוון הלקוחות המקבלים את שירותי הארגון, ועל מנת לבצע מעקב אחרי יעילות התוכניות והשפעתן על איכות החיים של האדם.