מרכז תעסוקתי חברתי

קהילת Beראשית אורנשטיין, חדרה

Beראשית נולדה קהילה

בחדרה נולדה קהילה חדשה, המחזיקה בחזון הומניסטי ושוויוני וחובקת משתתפים שבאמת מאמינים שאפשר. אנשי הקהילה מתבוננים קדימה, אינם מפחדים ממגוון האפשרויות וההזדמנויות שנפרסים בפניהם לפתע, מבקשים ללמוד ולהתנסות- ביחד. 

האחראית לבחירתם של אנשי הצוות המוביל, כמו גם להנחייתו ולתפעולו היא לימוריה שפירא. לימוריה באה מתחום החינוך, מחנכת כיתות היסודי והוראת המדעים, הוראה משלבת בחינוך המיוחד. מנחת קבוצות להתפתחות אישית. מטפלת במגוון שיטות טיפול מתחום הרפואה המשלימה,שיאצו,רפואת תדרים,    הילינג,קריאה בקלפים תקשור ודמיון מודרך בשיטת NLP.  בוגרת סמינר החיים.

אחד הדברים המדהימים בקהילה הוא שמשתתפיה הם נפגעי נפש. מה שמדהים עוד יותר הוא שעובדה זו אינה מורגשת כלל בישיבת הצוות המוביל של קהילת beראשית.
המתמודדים אינם נכנעים לקשיים שהמחלה מערימה ומקפידים להשתתף בכל ישיבה ולהתמיד בתהליך אינטנסיבי של הקמת סניף חדש.  

 CLUBHOUSE  - קלאב האוס

מהו קלאב האוס?

קלאב האוס הינו קהילה של אנשים אשר עובדים יחד למען מטרה משותפת.
הקלאב האוס מספק לקהילה, הזדמנות לחברות קבועה, זמינות רצופה של שירותי תמיכה כוללים, עבודה טרום תעסוקתית משמעותית בתפעול המקום, הזדמנות לפתח ולהתנסות במיומנויות תעסוקתיות וזמינות של אפשרות עבודה בתשלום מלא בשוק החופשי.

הקלאב האוס יוצר לעצמו מרחב המעודד להתפתחות אישית וקבוצתית של כל השותפים בו.
מרחב של בחירה, לקיחת אחריות, יצירה, יוזמה, נקיטת עמדה וקבלת החלטות.

קהילת הקלאב האוס מושתת על ערכים דמוקרטיים בה כל אחד רשאי להשמיע את קולו ושותף
בהנהגת הדרך המשותפת.
כל פרט בקהילה מעניק לה את צבעו הייחודי וביחד נוצרת קשת מגוונת אחת.
הקלאב האוס הוא קהילה רב מימדית, אשר פועלת בדרכים שונות למען החברים שבה ולמען
קהילת הנפש בכללה.

מהי חברות?

החברות בקלאב האוס הינה התנדבותית ואינה תלויה בזמן - חברות לחיים.
הרעיון של חברות הינו מרכז התפיסה של הקלאב האוס.
חברות בקהילה משמעותה שהפרט חולק מצד אחד בעלות על המקום ומצד שני אחריות על
תפעולו וקידומו.
החברות מושתת על עבודה שיתופית של החברים והצוות כאחד, זה לצד זה.

כיצד הכל התחיל?

שורשיו של מודל הקלאב האוס נטועים באמצע שנות ה- 40 של המאה הקודמת בהם התאגדו
מספר "חולים" בבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי בשם Rockland state hospital במדינת
ניו-יורק.

הם הקימו קבוצה לעזרה עצמית בשם WANA- We Are Not Alone  דהיינו אנחנו לא לבד, כאשר
קבוצה זו של אנשים החליטה לעזור לחברים שבה להתמודד ולהצליח לחיות חיים טובים יותר
בקהילה.
קבוצה זו התפתחה בתקופה כזו שבה הסטיגמה בנוגע לנפגעי נפש הייתה עצומה
והטיפול התרופתי הפסיכיאטרי לא היה קיים כלל.

פגישתה הראשונה של הקבוצה אשר מנתה עשרה משוחררי בתי חולים, התקיימה בשנת 1944.
הקבוצה החליטה למסד את הפגישות ביניהם לצורה של מועדון (Club).
הפגישות התקיימו אחת לשבוע והם כללו את תחומי החברה, הפנאי, ביקורי חברים בבתי חולים,
מציאת מקום מגורים לחברים ולמשוחררים חדשים ומציאת מקומות עבודה.

ב1948 הוקם הקלאב האוס הראשון שנקרא פאונטיין האוס במנהטן ניו- יורק.
בשנות ה- 90 של המאה הקודמת ובשנות ה- 2000 החלו מסגרות קלאב האוס חדשות לצמוח,
והן מהוות כיום מרכיב מרכזי בפילוסופיה המודרנית של שיקום נפגעי נפש בקהילה.